#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מה עובי הכותל שיעשו במקום שהמנהג לעשות יותר מששה בגויל ובמקום שנהגו לעשות פחות מששה בגויל? 	"כתבו התוס' (ד""ה בגויל) שאם נהגו לעשות יותר מששה בגויל לא יעשו אלא ששה כשיעור המפורש במשנה, ומיהו אם נהגו לעשות פחות מששה בגויל יעשו, דאפי' נהגו בהוצא ודפנא יעשו כמפורש בגמרא <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  והרא""ש  (סי' א)  חלק וכתב דהכל כמנהג המדינה לא קאי אלא אעיקר המחיצה כמנהגן לבנו תה אם בגויל או בגזית או בכפיסין או לבינין ואפי' בהוצא ודפנא כדקאמר בגמרא. אבל שיעור עובי החומות לאו במנהגא תליא מילתא אלא בשיעור המפורש במשנתנו. ואם נהגו ביותר לא כפינן ליה דקים להו לרבנן דלא בעי טפי. ואם נהגו בפחות מנהג גרוע הוא ולא אזלינן בתריה דקים להו לרבנן דבבציר מהכי לא קאי. וכן נקט הרשב""א ובשטמ""ק הביא בשם הגליון שכן מדוייק מדברי  רש"" י  בד""ה הכל כמנהג.</span>"	בבא בתרא תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. מדוע אם נפל כותל החצר אין אומרים 1) ליחזי ברשות דמאן קיימא וליהוי אידך המע""ה 2) דכל דאלים גבר 3) שמכך שאין חזית מוכח שהיא של שניהם 4) שאבנים שנפלו מעצמם ושהו הרבה דומים לגודרות שאין להם חזקה? "	"1) שזה אומרים כשהתפיסה קדמה לספק, ואילו בכותל הספק קדם לתפיסה.<br>2) שזה אומרים כשליכא דררא דממונא, אבל בכותל יש דררא דממונא.<br>3) שכאן מיירי שנפל לרשות האחד ושהו הרבה ברשותו והיתה הו""א שנאמין לו שעשאה כולה גם בלי חזית במיגו דאיבעי אמר ממך לקחתיה והיה נאמן משום ששהו הרבה, אי לאו טעמא דכופין לבנות <sup>ב</sup>.<br>4) לגודרות אין חזקה לפי שאין ידוע ביד מי הן, אבל כאן לא היה לשני להשהותם כל כך ברשותו של ראשון.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  והרשב""א  (ד""ה לפיכך)  כתב שלא תיקנו חזית כלל בחצר, ואילו האחד עשה לו חזית ואפי' מבחוץ אינו ראיה כלל, ועי""ש בטעם הדבר.</span>"	בבא בתרא תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. בחצר או בבקעה שנפל הכותל לרשות אחד ושהו האבנים ברשותו הרבה האם נאמן לומר שעשאו כולו ומדוע?	"כתבו התוס' (ד""ה לפיכך) שבחצר אינו נאמן, כיון דמעיקרא על שניהם היה לעשות אינו נאמן לומר שעשאו כולו במיגו שהיה אומר לקחתיו, דמיגו במקום עדים הוא, דאנן סהדי שלא עשאה לבדו כיון שהיה יכול לדחוק את חבירו בדין שיהיה עושה עמו. אבל בבקעה שלא היה יכול לכפותו לעשות עמו נאמן."	בבא בתרא תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. תניא מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור נפרצה אומר לו גדור.<br>מדוע שנה פעמים נפרצה? 	"כתבו התוס' (ד""ה אומר) שר""י תירץ שבא לומר שאף פעם שניה שנפרצה צריך להתרות בו ואם לא התרו בו לגדור אינו חייב באחריותו שאין סבור להיות חייב לגדור כל שעה שנפרצה. ור""ת תירץ דלהכי נקט תרי זימני לאשמועינן שאם יש תוספת מאתיים בין מה שהוסיף כשנפרצה ראשונה ובין מה שהוסיף כשנפרצה שניה דאין מצטרפין, דראשונה ראשונה בטלה <sup>ג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ג.  והרשב""א  (ד""ה אומרים לו גדור)  הביא שיש מי שכתב להפך מר""ת שמכאן למדנו שאם נתייאש ממנה ולא גדרה עד שהוסיף באחד ומאתיים בין שני הפעמים קידש וחייב באחריותו ולא אמרינן ראשון ראשון בטל.</span>"	בבא בתרא תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. באלו אופנים חייב לבנות כותל אף ללישנא שהיזק ראיה לא שמיה היזק ומדוע? (5)	"1. בגינה משום עין הרע.<br>2. כותל חצר שנפל. רש""י פירש משום שכבר נתרצו ראשונים בכותל. לתוס' (ד""ה נפל) משום שהורגלו לעשות דבר הצנע בחצר ולא למדו ליזהר זה מזה.<br>3. בהיזקא דרבים שכל בני רה""ר מסתכלים שם, והתוס' (ד""ה חזיקא) הוסיפו שגם זימנין דדחקי רבים ועיילי להתם.<br>4. כשמסתכל לתוך ביתו של חברו, שאדם עושה בביתו דברי הצנע.<br>5. גג הסמוך לחצר חבירו, שבעל החצר משתמש בה בקביעות ובעל הגג איננו משתמש בו בקביעות ובעל החצר אינו יודע מתי שלא לעשות דברים הצריכים צניעות."	בבא בתרא ב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. אם רצו לעשות מחיצה בונים את הכותל. באלו אופנים אינם<br>יכולים לחזור, והאם יש באופנים אלו חידוש? 	"לרב אסי א""ר יוחנן כשקנו מידם ברוחות. לרב אשי כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק וזה בתוך שלו והחזיק ופרש""י דרפק בה פורתא. כתבו התוס' (ד""ה כי) שלמ""ד מחיצה גודא איכא למימר שקנו ושיעבדו נכסיהם לבנין הכותל <sup>ד</sup>, ואופנים אלו נאמרו למ""ד פלוגתא. עוד כתבו התוס' (ד""ה רב אשי) דרב אשי בא לחדש שאף שבעלמא שלא בפניו צריך לומר לו לך חזק וקני, הכא כיון שאמרו אתה תקח רוח צפונית ואני רוח דרומית והלך והחזיק לו כל אחד בשלו זה שלא בפני זה, נעשה כמי שקנו מידם ברוחות אע""פ שלא אמרו זה לזה לך חזק וקני <sup>ה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  והוסיף הרשב""א  (ד""ה והוי)  דאם רק קנו מידם לעשות כותל יוכלו לחזור בהם, שלא התחייב זה לזה כלום.
<br>ה.  והרשב""א  (ד""ה ורב אשי)  הביא יש מפרשים דרב אשי לא בא לחדש דבר אלא דשתי אוקימתות הן, ויש מפרשים שרב אשי אתא לאשמועינן דאפי' לא החזיק אלא אחד מהם כ יון שהחזיק זה זכה האחר בחליפין.</span>"	בבא בתרא ב: -ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. מה הם גויל, גזית, לבינין וכפיסין ומה רוחבם? 	"גויל- אבנים לא משופות ברוחב ו' טפחים. גזית- אבנים משופות ברוחב ה' טפחים. לבינין- לבנים שלמות ברוחב ג' טפחים. כפיסין- חצי לבינה מכאן וחצי לבינה מכאן וטפח באמצע שנותן שם טיט לחברן, סה""כ ד' טפחים."	בבא בתרא ב. - ג.		
